בן אסתר ואהרן, נולד ביום ז' בתשרי תרפ"ד (17.9.1923) בעיר אורדיה-מרה, רומניה. למד בבית-ספר עממי ובגיל צעיר הצטרף לתנועה הציונית. כשבגר היה מזכיר "הנוער הציוני" ברומניה. מרדכי היה מסגר לפי מקצועו, עבד והתמחה במלאכתו זו כדי להימנות עם אנשי העבודה בארץ. בימי מלחמת-העולם השנייה התגלגל לבודפשט. עבד כבעל מקצוע במחנה-הסגר, עזר לזולת בתוקף עמדתו ה"מיוחסת" כמומחה ולא אחת נענש על כך קשות. מהמחנה עבר לגיטו בודפשט. בשנת 1946 העפיל ארצה באונייה "הגנה". התנדב לפלמ"ח והתאמן באימונים צבאיים בקבוצת עין הנצי"ב. משם נשלח לקורס מיוחד לרגמים.

במלחמת-העצמאות שירת בחטיבת "יפתח", השתתף בקרבות לוד, רמלה וסרפנד (צריפין). בימי חופשתו האחרונה אמר לקרובו, שאצלו התגורר בחולון, כי אף-על-פי שהיה לא פעם בסכנה ועבר עליו מה שעבר ותמיד יצא בשלום, לבו "מבשר לו הפעם רעות". הקרוב ניסה להשפיע עליו שישתדל לעבור ליחידה לא-קרבית, אך הוא עמד על דעתו, כי לא יעזוב את מקומו ויהי מה וכך יצא לחזית ולא חזר. לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני" ובליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. בקרב זה נפל מרדכי, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948).

ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.